בס"ד

נטיעות – רשת קהילות משימתיות של בעלי תשובה

אוכלוסיית בעלי התשובה גדלה והתרחבה בשנים האחרונות בארץ ובעולם, ועל-פי נתוני הלמ"ס של שנת 2009 כ-200,000 איש בישראל מגדירים את עצמם כבעלי-תשובה, והם מהווים כ-20% מהחברה החרדית כיום.. אם בתחילת דרכה, רוב תנועת התשובה התחברה בניסיוןניסתה להיטמע בחברה החרדית, הרי שבעשור האחרון, מגמה זו השתנתה. בעלי התשובה נוכחו לדעת כי עליהם להתוות את דרכם בהתאם למצבם, אופיים וצרכיהם האישיים והקהילתיים. הדבר מתבטא, למשלבין השאר, בבחירת מקום המגורים, וכן בתחום התעסוקה.
, בעבר המגמה הייתה היטמעות בלב הריכוזים החרדיים בביתר עלית, בני ברק, מאה שערים, אלעד וכדומה. כיום חלק גדל והולך מבעלי התשובה נותרים לגור באותו מקום,אינם משנים את מקום מגוריהם או עוברים לחיות בערים ובישובים מעורבים ובחלק מהמקרים מקימים קהילות פעילות, משמעותיות ומשימתיות בפרפריה הגיאוגרפית והחברתית של מדינת ישראל.

שוני נוסף ועקרוני מתבטא בתחום העיסוק התעסוקה של לבעלי התשובה, ניכרת. בשנים האחרונות אנו עדים למגמה ברורה שמתחזקת- לחזור למעגל התעסוקה הכללי. רבים מבעלי התשובה הנם בעלי מקצועות חופשיים ותארים אקדמיים, מקצועיים וטכניים, כאשר בדרך כלל מקצועות אלו נרכשו טרם חזרתם בתשובה.

לפני מספר שנים, החליטו מספר בעלי תשובה כי הגיעה העת שציבור בעלי התשובה ייקח את גורלו בידיו. לשם כך הוקם ירחון ייחודי וראשון מסוגו לבעלי תשובה בשם "אדרבה", ומאוחר יותר הוקמה 'נטיעות'- רשת קהילות משימתיות של בעלי תשובה:

הירחון אדרבה, אשר מטרתו הייתה לתת במה ייחודית לציבור בעלי התשובה, הוקם לפני כחמש שנים הוקם הירחון אדרבה. מטרתו הייתה לתת במה ייחודית לציבור בעלי התשובה. במה בה עולות השאלות השונות ומותווית הדרך המשותפת. מטרותיו המרכזיות של הירחון הנן: יצירת במת הדברות משותפת לציבור בעלי ההחוזרים בהתשובה בכל תחומי החיים; יצירת בסיס להקמת גרעיני התיישבות ומוסדות שונים שיוכלו לענות על צרכי ציבור בעלי התשובה; הנעת ציבור בעלי התשובה לכיוון של עצמאות כלכלית וחזרה אל מעגל היצרנות; ולבסוף, הנעת תהליך 'החזרה לישראליות' של ציבור בעלי התשובה, אשר צופן בחובו פוטנציאל עצום להוות גורם מחבר ומקשר בעם ישראל, וייתכן אף להנעת תהליך דומה בחברה החרדית בכללותה. הפעילות הנרחבת במסגרת 'אדרבה' הובילה להקמת 'נטיעות'.

רשת נטיעות הוקמה בשלהי שנת תש"ע (ספטמבר 2010) כחלק ממהלך של גיבוש ציבור בעלי התשובה במסגרות קהילתיות עצמאיות, יציבות ומשימתיות. הצורך בחשיבה מערכתית ורשתית מחודשת נובע מהרצון לבחינת אפשרות הקצה של מרחב קהילתי חדש לבעלי תשובה, מרחב של הדברות ועשייה.
הרשת עוסקת ברישות הקהילות הקיימות כיום- בכל רחבי הארץ כחלק מהמארג הכללי של הקהילות המשימתיות בארץ, וכן בייזום קהילות חדשות המיועדות להתיישבות בפריפריה הגיאו-חברתית, בכדי ליצור מיזמים שונים של מעורבות חברתית, חיזוק האוכלוסייה המקומית ויצירת הווייה יהודית מתחדשת.
הרשת הפכה לשותפה לתהליכים הארציים העוברים על הארגונים והתנועות של הקבוצות המשימתיות בארץ, מכל המגזרים. ומהווה ראש גשר המחבר התרחשות זו לחברה החרדית.
מטרות הרשת הנן: איגוד הקהילות הקיימות, וכן הקהילות שיוקמו בעתיד לכדי רשת קהילות שתספק מבנה ושייכות ארגונית. ; גיוס משאבים, קידום של הקהילות ומינוף מיזמים משותפים לטובת החברה; הקמת קהילות נוספות באותה רוח, וארגון והעברת הידע והניסיון בתחום ייזום קהילות בעלי-תשובה, וליווי הקהילות הבאות שיוקמו; , וכן יצירת קומה רוחנית וחזון משותפים והנעת תהליכי התחדשות בעולם היהודי כולו.
הרשת מאגדת כיום שמונה קהילות הפרושות בכל רחבי הארץ, המונות למעלה מ-250 משפחות. כמו כן, הרשת מלווה קבוצות התיישבות שונות ומסייעת בגיבושן כקהילה וביישובן בארץ.

תשובה ניצחת דיוקן

תשובה ניצחת

אלישיב רייכנר jtimes.co.il

הם חשים לא פחות חרדים מהחרדים, ולא פחות ציונים מהדתיים־לאומים – אך לא מוצאים את מקומם באף ציבור ישראלי. כמה קהילות של בעלי תשובה החליטו להפסיק עם ניסיונות ההשתייכות ולהקים לעצמן רשת שתתאים בדיוק לצרכים שלהן. אם רק תתנו להם זמן, משוכנעים חברי הקהילות, הם יהפכו לכוח הגדול והמוביל במדינה

מהי קהילה מתוך ירחון אדרבה

מהי קהילה ?

ר' יהודה גרינוולד ירחון אדרבה

המילה "קהילה" מעוררת בנו את זכרו של הפולמוס העתיק בין התפיסה הקיבוצית (קולקטיוויסטית) לבין התפיסה הפרטית (אינדיבידואליסטית). השאלה, האם היחיד הינו ישות עצמאית חופשית, המוותרת על בחינות יסודיות של ריבונותה, לצורך החיים במסגרת קהילתית. או שמא ההיפך הוא הנכון והפרט נולד מלכתחילה אל הקהילה, שהיא המעניקה לו זכויות מסוימות?